העת להכרה בריבונות הישראלית

משך יובל שנים היה הגולן בן חורג למדינת ישראל. חרף חקיקת חוק הגולן ב-1981 נכשלו ממשלות ישראל הן בביסוס רוב יהודי בגולן והן בגיבוש הכרה בינלאומית בריבונותה של ישראל בו. מעמדו של הגולן התקבע בנקודה כלשהי על הרצף שבין פיקדון זמני לעת שלום לבין מגרש ושטח תמרון למלחמה הבאה.

מלחמות האסלאם השוטפת את המזרח התיכון בשנים האחרונות משנות ללא הכר את ההסדרים בני מאה השנים שהתבססו באזור לאחר מלחמת העולם הראשונה. השטח הנפרש מגבולה הצפון-מזרחי של ישראל עובר תמורות היסטוריות, בעלות משמעויות גאו-אסטרטגיות. מלחמת האזרחים העקובה מדם במרחב הסורי והעיראקי משרטטת מחדש את אזורי המחיה של העדות, העמים והשבטים, והלכה למעשה מעצבת מחדש את גבולות המזרח התיכון. מה שהיה אינו זה שיהיה.

בפעם האחרונה שבה חווה המזרח התיכון טלטלות בהיקפים דומים לאלה המתרחשים כיום עמדה התנועה הציונית בחוסר אונים. הייתה זו התאגדות ללא טריטוריה, יכולות צבאיות, מעמד בינלאומי והשפעה על עיצוב האזור. כיום, ישראל היא מדינה עצמאית ומעצמה אזורית, פוטנציאל מעורבותה ויכולתה להשפיע על עיצוב הגבולות במזרח התיכון אינם דומים לאלה שהיו לתנועה הציונית לפני מאה שנים – ולמרות זאת נפקד מקומה מקבוצת המדינות והמעצמות העולמיות, המגלות מעורבות פעילה בעיצוב הסדר האזורי החדש ההולך ונרקם במזרח התיכון. לישראל יש אינטרס מובהק – ולראשונה מאז מלחמת ששת הימים, גם יכולת מעשית – לקדם את האינטרסים האסטרטגיים שלה, ובראשם חיזוק מעמדה הבינלאומי ברמת הגולן. אינטרס זה עומד בצד יכולת להשפיע על שינוי הגבולות במזרח התיכון כך שישקפו את תנאי המחיה והחלוקה האתנית, תוך חיזוק כוחות מתונים הרוצים לחיות בשיתוף פעולה ובשלום על בסיס הכרה הדדית.

חלוקת המזרח התיכון מחדש כבר החלה. שותפות לה כל מדינות האזור והמעצמות העולמיות – למעט ישראל. החשש שבכל הסדר אזורי עתידי תידרש ישראל "לתרום את חלקה" ולסגת מהגולן הוא חשש מוחשי וקיים, ומכאן ההכרח להשמיע את קולה של ישראל.

יש הסבורים כי בכל הקשור למעורבות ישראל בהסדרים העתידיים באזור בכלל, ובכל הקשור לרמת הגולן בפרט, האסטרטגיה הראויה היא "שב והנח". עמדה זו מבוססת על ההנחה שהמלחמה בסוריה הסירה כל אפשרות לנסיגה מהגולן. ספק אם גישה סבילה זו הולמת את הנחישות הפעילה של מדינות וגורמים העוינים את ישראל ומשנים את המציאות בשטח לרעתה.

הטלטלות במזרח התיכון פותחות חלון הזדמנויות לשינוי נוסחת ההסדר העתידי ברמת הגולן. חזרתה של איראן למשפחת האומות ומיצובה כמדינת סף גרעינית יוצרים משוואת סיכון חדשה מבחינת ישראל. זרועותיה הארוכות של איראן נשלחות אל החללים הריקים במזרח התיכון שמשטרים קורסים מותירים מאחוריהם, ויוצרות "ציר רשע" גאוגרפי אפקטיבי: טהראן־קונייטרה.

ההכרה הבינלאומית בריבונות ישראל בגולן היא גם אינטרס בינלאומי. הנוכחות הישראלית ברמת הגולן, החולשת על דרום סוריה, היא משל לנושאת מטוסים ידידותית בתוך ים של סכנות לעולם המערבי. נוכחות זו מביאה תועלת גלויה לעין ליציבות האזורית ולביטחון של הדרוזים ושל קבוצות מיעוט הנתונות בסכנה. לעולם המערבי יש אינטרס מובהק לבססה.

כתוב/כתבי תגובה