רמת הגולן – עכשיו

פורסם בעיתון 'הארץ'

הטופוגרפיה השונה בגולן ואי קיומו של חיץ אפקטיבי מחייבים ודאות בנוגע להישארותה של ישראל ברמה, כחלק מסידורי הביטחון הנידונים.

באחרונה נוצר חלון הזדמנויות לשינוי נוסחת ההסדר העתידי ברמת הגולן. סוריה – אם בכלל תתקיים כמדינה אחת – לא תהיה כפי שהיתה. המוסכמה הבינלאומית, שגבול סוריה־ישראל ישכון למרגלות הכנרת נהפכה, בערפל הקרב, לבלתי רלוונטית. שקלול המתרחש בסוריה עם הנסיגה האמריקאית מעיראק מחייב אימוץ אסטרטגיה ישראלית חדשה וגלויה, הקושרת בין הסדר עתידי עם הפלסטינים לשליטה ישראלית ברמת הגולן. אם לאורך השנים "המסלול הסורי" היווה חלופה למסלול הפלסטיני, הרי שהיום יש להופכו למסלול משלים.

מערך ניהול הסיכונים הישראלי מתמודד כיום עם שלושה אתגרים עיקריים: האיראני, הסורי והפלסטיני. מיצובה המסתמן של איראן, על סף מדינה גרעינית, מייצר משוואת סיכון חדשה לישראל. איראן של 20 השנים הבאות תהיה ככל הנראה מסוכנת יותר מאיראן של 20 השנים האחרונות.

גם בגזרה הפלסטינית הסיכון הישראלי גדול מזה שהיה לפני עשור. ביוני 2002 הוצגה "מפת הדרכים" להסדר עם הפלסטינים. מתווה זה לא שיקלל בתוכו פיצול בין עזה חמאסית לאיו"ש, לא הביא בחשבון את קריסת מצרים – המעצמה האזורית שהיתה הכוח המניע שדחף את הפלסטינים להסכם, ולא את נסיקתה של איראן כמעצמה אזורית חלופית. אפילו התאיידותו של "הבטחת העשור", סלאם פיאד ,"שיום אחד קם ונעלם" – לא שוקללה בתחזיות.

למרות כל השינויים האסטרטגים (לרעה), שהתחוללו בחזית הפלסטינית, ישראל נדרשת כיום למשוואת ניהול סיכונים זהה ואף מסוכנת מזו שעוצבה במפת הדרכים, וקודם כל, לדילוג על שלב ביניים של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים.

מי שמניח לפני הישראלים דרישה להגיע להסדר עם הפלסטינים, חייב להסיר מתמונת הסיום את הנסיגה הישראלית מהגולן. ישראל של מחר לא תוכל להתמודד עם אתגר תלת־חזיתי, הכולל את איראן כמדינת סף גרעינית, מדינה פלסטינית כושלת "חמש דקות מכפר סבא", ולצדן סוריה המשכשכת את רגליה בכנרת. יותר מכך: חזרתה של איראן למשפחת האומות, יציאת ארה"ב מעיראק השיעית והמשך שליטה עלאווית בסוריה – יוצרות ציר רשע גיאוגרפי אפקטיבי – טהראן־קונייטרה – שאי אפשר לקרבו על ידי הסכם עד טבריה.

הערבויות הבינלאומיות הנדרשות לביטחונה של ישראל ביום שלאחר הסכם עם הפלסטינים, חייבות להתייחס לרמת הגולן. אין זה דיון נפרד כי אם משולב. הנשיא ג'רלד פורד קשר ב- 1975 בין נסיגה ישראלית בסיני לשליטת ישראל בגולן לעת שלום, והניח יסודות לנוסחה ביטחונית שהיום היא רלוונטית יותר מתמיד. 40 שנה אחרי מכתב פורד, ישראל צריכה להציג לפני בעלות בריתה תפישה ביטחונית כוללת. אין די בסידורי ביטחון ובערבויות בינלאומיות בבקעת הירדן. הטופוגרפיה השונה בגולן ואי קיומו של חיץ אפקטיבי מחייבים ודאות בנוגע להישארותה של ישראל ברמה, כחלק מסידורי הביטחון הנידונים.

Embed from Getty Images

ויותר מכל, להבדיל מהמצב ביהודה ושומרון – "שיח זכויות האדם" אינו רלוונטי לגולן, שיש בו רוב יהודי וש–20 אלף תושביו הדרוזים יכולים לקבל אזרחות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. האלטרנטיבה הסורית בשבילם מעולם לא נראתה הזויה יותר. העולם הנאור יכול להציג תג מחיר לרצחנות הסורית מבלי לפגוע בעקרונות־העל של זכויות האדם. ישראל מצדה זכאית לדרוש "גזר" מוחשי יותר בעבור קבלת החלטות "אמיצות" בעידן של אי־ודאות.

__________

צבי האוזר הוא יו"ר היַחְדָּה למען הגולן, כיהן כמזכיר ממשלת ישראל ה-32 (2009-2013).
Zhauser@golancoalition.org | @ZviHauser

כתוב/כתבי תגובה